שווי שימוש ברכב הוא אחד הדברים אשר דובר בהם לאחרונה והעובד והמעביד צריכים לקחתו בחשבון בעת סיכום תנאי העסקה, חשב השכר צריך לתת את דעתו על כך בעת חישוב שכר העובד.
להלן סקירה בעניין שווי הרכב.
שווי השימוש ברכב היינו שווי רעיוני הנזקף בשכר בעובד אשר מקבל רכב ממעבידו. שווי הרכב נועד לשקף את טובת ההנאה הגלומה בשימושו של העובד לצרכיו הפרטים.
שווי השימוש ברכב אשר היה נזקף עד התיקונים האחרונים היה נמוך באופן משמעותי מהערך הכלכלי האמיתי הגלומה בקבלת רכב צמוד ממקום העבודה.
התיקון אשר בא לתקן את עיוות המס הנובע מזקיפת שווי הרכב משתנה בהדרגה החל מתחילת שנת 2008 ועד סיומה של שנת 2012.
פריסת העלאת שווי השימוש ברכב על פני תקופה זו תמזער את הפגיעה בציבור המשתמשים ברכב צמוד ותאפשר להיערך מראש לשינויים במיסוי

פריסת הגדלת הזקיפה :

קבוצה	הגדרת הקבוצה של רכב חדש ממחיר     עד מחיר		שווי בשנת 2007	שווי השימוש בסוף התהליך	שווי בכל שנה 2008    2009    2010    2011
1	0	87,000	1,180	2,260	1,380	1,580	1,920	2,260
2	87,001	114,000	1,330	2,450	1,530	1,730	2,090	2,450
3	114,001	133,000	1,740	3,150	2,100	2,450	2,800	3,150
4	133,001	151,000	2,160	3,780	2,570	2,980	3,380	3780
5	151,001	196,000	3,030	5,230	3,580	4,130	4,680	5,230
6	196,001	280,000	3,850	6,780	4,590	5,320	6,050	6,780
7	280,001	ומעלה	4,850	8,720	5,820	6,790	7,760	8,720

הערה : קבוצה 1 תורחב כך שתכלול רכבים בשווי עד 92,000 ש"ח

רכב דו גלגלי -

שווי השימוש בגין אופנוע שסיווגו L3 ייחשב כרכב צמוד ויעמוד על סך של 750ש"ח החל משנת המס 2010

שינויים שנעשו בתקנות הרכב:

 ביטול מס' הקילומטר השנתי שהיה נהוג עד כה. המשמעות היא כי מאז 2008 אין צורך בחישוב נוסחת הקילומטר השנתי. (אבל עדיין קיימת חובת רישום קריאת המונה בסוף שנת המס.

הגדרת רכב שונתה והיא כוללת בתוכה אופנוע שסיווגו L3

נוספה הגדרה לרכב תפעולי -רכב שהוא רכב ביטחון כהגדרתו בתקנות התעבורה, התש"כא 1961 ,או רכב המשמש ביצור הכנסה שאינו צמוד לרשות העובד.

המשמעות היא כי רכב שינו צמוד המשמש את צורכי המעביד, ההוצאות בגינו יותרו במלואם.

לסיכום :

	התרת הוצאת החזקת רכב
מעביד	צמוד                 כל הוצאה תוכר בניכוי ובמקביל                         יש לחייב את העובד בשווי רכב לא צמוד             כל ההוצאה תותר בניכוי רכב תפעולי)
עצמאי	תותר ההוצאה בניכוי הגבוה מבין : 1.      הוצאת הרכב בניכוי שווי רכב רעיוני 2.      45% מההוצאה

פנסיית חובה

ב- 7.2007 נחתם הסכם קיבוצי כללי (המחייב את כלל המעסיקים במשק) לביטוח פנסיוני מקיף , להלן סקירה של עיקרי ההסכם :
* כל העובדים במשק המעוסקים ב 1.1.2008 ואילך תשעה חודשים ויותר, ושאין להם הסדר פנסיוני , יהיה חייב המעסיק להפריש להם לתוכנית פנסיונית החל מיום 1.1.2008- וכך גם בהמשך כל עובד לאחר שהשלים 9 חודשי עבודה (במהלך 2008 ) ולאחר מכן תיתקצר התקופה ל-6 חודשי עבודה.
* אם זאת , עובד שהתחיל לעבוד ויש לו ביטוח פנסיוני יהיה זכאי להיות מבוטח החל מהיום הראשון,אבל ביצוע ההפרשות יהיה לאחר 3 חודשי עבודה, רטרואקטיבית ( או תום שנת המס, המועד המוקדם בינהם)
* השכר המבוטח יהיה השכר הקובע ע"פ חוק הפיצויים, הכולל את שכר הבסיס והתוספות הקבועות.
* תקרת חובת ההפרשה היא על שכר הממוצע במשק.
* חובת הביטוח הפנסיוני תחול על העובדים : גבר גיל 21 , אישה גיל 20.
* חובת הביטוח הפנסיוני היא על כל עובדים עד לגיל פרישת חובה ע"פ חוק. יש להפריש לעובד שהגיע לגיל הפרישה רק במידה ואינו מקבל קצבה ( אין הכוונה לקצבאות מביטוח לאומי)
* העובד רשאי לבחור לאיזו קרן פנסיה יופרשו הכספים , במידה והעובד לא ייבחר ולא יודיע למעסיק בכתב תוך 60 ימים מתחיל עבודתו יהיה חייב המעסיק לבטחו בקרן פנסיה מקיפה חדשה.
* הביטוח יהיה קצבתי
*הביטוח יכלול כיסויים למקרה מוות ונכות
* תשמר זכותו של העובד לבחור בכל הסדר אחר עפ"י הוראות החוק.

שעורי ההפרשה
שנה         הפרשת העובד          הפרשת המעביד          הפרשה לפיצויים          סה"כ
2008       0.833%                 0.833%                    0.834%                    2.50%
2009       1.66%                   1.66%                      1.68%                      5.00%
2010       2.50%                   2.50%                      2.50%                      7.50%
2011       3.33%                   3.33%                      3.34%                      10.00%
2012       4.16%                   4.16%                      4.18%                      12.50%
2013       5.00%                   5.00%                      5.00%                      15.00%
2014       5.50%                   6.00%                      6.00%                      17.50%

טיפ : הילד הגיע לגיל 18 (הגיל שבו אפשר להתחיל)-להתחיל להפריש ואז כל מקום בו יתחיל לעבוד, אפילו בעבודה זמנית - יהיה זכאי להפרשה החל מהיום הראשון (הרבה מאוד כספים בצבירה) ייצבור וותק בקופה, ובמידה ויעשה רצפי פיצויים יזכה להטבות מס בעת משיכה ( לא ממולץ ) של פיצויים מהקרן

ההסכם קובע כי כספי הפיצויים יבואו במקום פיציי פיטורין בגין השכר , התקופות, והרכיבים בגינם הופרשו.
בתמורה לכך כספי הפיצויים יישארו בידי העובד ולא יוחזר למעסיק למעט במקרים חריגים ביותר בהם ביה"ד ייקבע כי העובד לא זכאי לכספים אלו.

יש להקפיד ולהפריש - גם לעובדי משק בית וכד' ע"פ הוראות החוק.

http://www.facebook.com/profile.php?id=100003535581445

תלוש השכר החדש

תיקון 24 לחוק הגנת השכר מסדיר מחדש את חובת המעסיק לנהל פנקס שכר ואת חובתו לתת תלוש שכר לעובדו.מעבידים אשר לא ימלאו את הוראות חוק הגנת השכר, יהיו חשופים החל מיום 01.05.09 להעמדה לדין פלילי על פי העונשים הקבועים בחוק.

התיקון קובע בין היתר:

א. במישור הפלילי נקבעו עונשים פליליים על אי מתן תלוש או אי דיוק בפרטים וניכוי שלא כדין של סכומים בניגוד לחוק;

ב. ב.במישור האזרחי, נקבע כי בית הדין לעבודה רשאי לפסוק לטובת עובד "פיצויים לדוגמא" - ללא הוכחת נזק- על אי מתן תלוש שכר ביודעין או על אי פירוט הפרטים שחייבים לכלול בו, עד 5000 ש"ח פר תלוש;

כמו כן, על מנת לחזק את מעמד התלוש והמסמכים שיש חובה לנהל אותם, ועל מנת להקל על עובדים להוכיח את תביעתם - נקבעו בחוק 2 חזקות:

● בתובענה אזרחית לתשלום שכר עבודה, כולל שעות נוספות ועבודה במנוחה השבועית, יועבר על המעביד הנטל להוכיח את שעות העבודה שעבד העובד אם לא ניהל רישומי שעות כדין - עד 15 שעות שבועיות או עד שישים שעות חודשיות.

● במידה ולא ניתן תלוש שכר חזקה על המעביד ששילם שכר כולל בניגוד לסעיף 5 לחוק הגנת השכר. המשמעות היא כי על השכר ששולם ייראה כ"שכר רגיל" ועל זה חייב המעביד להוסיף תשלומים בעבור נסיעה, דמי הבראה, שעות עבודה וחופשה.

יצויין כי נקבע תיקון עקיף בחוק שעות עבודה ומנוחה לפיו על המעביד לנהל רישומי שעות עבודה באופן שוטף ואם הרישומים לא נעשים באופן דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני על מעביד לרשום את שעות העבודה של העובד ולהחתים אותו ליד הרישום.

מעבידים אשר לא ימלאו את הוראות סעיפים 24, 25 ו-25ב לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, יהיו חשופים החל מיום 01.05.09 להעמדה לדין פלילי על פי העונשים הקבועים בחוק.

 בעקבות כניסתו לתוקף של תיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר המעסיקים חייבים כלול את הפרטים הבאים בתלוש השכר של עובדיהם :

1.   שם משפחה ושם פרטי של העובד ומספר תעודת הזהות שלו.

2.   שם המעביד, מספר הזיהוי (למשל מספר ח.פ של חברה) וכתובתו של המעביד.

פרטים לגבי אופן העסקת העובד

3.   תאריך תחילת ההעסקה אצל המעביד.

4.   ותק מצטבר אצל המעביד או במקום העבודה, לפי הגבוה (למשל כאשר היו חילופי מעבידים ולעובד יש ותק במקום העבודה, המוקדם לתחילת העסקתו אצל המעביד הנוכחי).

5.   לגבי עובד במשכורת (עובד חודשי) - היקף המשרה;

לגבי עובד בשכר (למשל שעתי/יומי/לפי עמלות) - הבסיס שלפיו משולם השכר (למשל שכר לשעה/שכר יומי/ אופן חישוב העמלות).

לגבי עובד ששכר עבודתו נקבע לפי דירוג, מכוח הסכם קיבוצי או לפיו - גם דירוג העובד ודרגתו.

תקופת התשלום

6.   התקופה הקלנדרית שבעדה שולם השכר (למשל ינואר 2011).

7.   מספר ימי העבודה ושעות העבודה במקום העבודה בחודש שבעדו משולם השכר - סה"כ ימי העבודה ושעות העבודה של משרת העובד ביחס לחודש בגינו משולם השכר.

הכוונה היא למספר שעות העבודה וימי העבודה האפשריים למשרה הספציפית של העובד.

8.   מספר ימי העבודה שבהם העובד עבד בפועל בחודש שבגינו משולם השכר.

9.   מספר שעות העבודה בפועל של העובד בתקופה שבעדה שולם השכר - שעות העבודה, ובכלל זה שעות נוספות, בהן העובד עבד (כלומר, נתון זה לא כולל ימים בהם העובד לא הגיע לעבוד בשל חופשה, מחלה, שבתון וכיו"ב).

אם העובד נמנה עם עובדים כאמור בסעיף 30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, כלומר, עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם, יש לציין זאת במפורש. כלומר, רק לגבי עובדים שלא ניתן לפקח על שעות עבודתם אין חובה לציין את שעות עבודתם.

10.   מספר ימי החופשה שניתנו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה.

11.   מספר ימי המחלה שנוצלו בתקופת התשלום ויתרת תקופת המחלה הצבורה. אם העובד מבוטח על ידי מעבידו בביטוח דמי מחלה לפי סעיף 8 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, אין חובה לציין את יתרת תקופת המחלה הצבורה.

השכר ששולם לעובד

12.   ערך השכר המשולם לעובד בעד שעת עבודה רגילה (למשל, בהתאם לצו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ל- 43 שעות שכר השעה יחושב על בסיס של 186 שעות לחודש עבודה, אלא אם חל על הצדדים הסכם הקובע אחרת).

13.   השכר הרגיל.

14.   תשלומים אחרים, נוסף על השכר הרגיל, לרבות גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית, פריון עבודה, דמי הבראה, דמי חופשה ודמי מחלה, וכיוצא באלה. יש לפרט לגבי תשלומים אלה את סוג התשלום, את מספר היחידות שבעבורן שולם - אם הוא משולם לפי יחידות, ואת סכום התשלום.

15.   סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים במס הכנסה, וכן הסכום המצטבר שלהם בשנת המס.

16.   סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים בדמי ביטוח לאומי, וכן הסכום המצטבר שלהם בשנת המס.

17.   סך כל השכר והתשלומים האחרים המובאים בחשבון לעניין זכויות פנסיוניות או זכויות סוציאליות אחרות, שיפורט לפי סוג הזכויות שלגביהן הוא מובא בחשבון.

במידה ושולם תשלום מהתשלומים  (השכר ששולם לעובד) בעד תקופה שאינה התקופה הקלנדרית בגינה משולם השכר, יש לציין לגבי אותו תשלום את התקופה שבעדה שולם (למשל הפרשי שכר בגין חודשים קודמים).


ניכויים : 

הניכויים

1.   ניכוי מס הכנסה.

2.   ניכוי דמי ביטוח לאומי.

3.   ניכוי דמי ביטוח בריאות.

4.   ניכוי לקופת גמל, שיפורט לפי הקופה שאליה הניכוי מיועד וסכומו.

5.   כל ניכוי אחר, שיפורט לפי סוג הניכוי וסכומו.

6.   סך כל הניכויים.

פירוט התשלומים, שאינם משולמים ישירות לעובד ואינם מנוכים משכר העובד, לרבות הפרשות המעביד לקופת גמל.

פרטי הפירעון

1.   הסכום הכולל (ברוטו) המגיע לעובד במועד התשלום.

2.   הסכום בפועל (נטו) לתשלום.

3.   דרך תשלום השכר (למשל הפקדה לחשבון הבנק). אם השכר משולם שלא במישרין, בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק (למשל באמצעות בן זוגו של העובד, הורהו או ילדו), יש לציין את הגורם שבאמצעותו משולם השכר, ואם התשלום נעשה באמצעות חשבון בנק, לרבות חברת הדואר - מספר החשבון ופרטי הבנק.

שכר מינימום

שכר מינימום לחודש ושכר מינימום לשעה, לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987‏, נכון למועד התשלום.